ריפוי בעיסוק לילדי גן עם קשיי שיווי משקל 

האם הילד שלך נמנע מפעילויות מוטוריקה ומעדיף לשחק בישיבה? האם חושש לעלות לגובה על סולם או מקפצה ולקפוץ מהגובה? האם פוחד להיכנס למצבים בהם ראשו למלעלה וידיו למטה - לעלות על משטחים בלתי יציביים כמו נדנדה, אופניים או להתנסות במשחק עם עיניים סגורות - בקרב ילדים שמגיעים לאבחון בתחום ריפוי בעיסוק לעיתים מתגלים סימנים לחוסר ביטחון בתנועה. לעיתים מופנים ילדים אלו לריפוי בעיסוק בגילאי טרום חובה עקב נטייה מרובה ליפול (מאבדים בקלות שיווי משקל), קושי לקפוץ על שתי רגלים קדימה ברצף, ללכת על בסיס צר ועוד

הסיבות להנמכה בתפקודים אלו יכולות להיות מגוונות. לעיתים מדובר בילדים שהתנסו מעט מאוד בפעילויות מוטוריקה גסה כמו טיפוס, קפיצה ועוד. לעיתים מדובר בילדים עם מאפיינים אישיותים מסוימים של הססנות ולעיתים מדובר בילדים עם איחור קל או קושי סנסו מוטורי. במרבית המקרים מדובר במצב המשלב מספר סיבות שאוזכרו מעלה. משיחה עם ההורים מתגלה לעיתים כי מדובר בילדים שחוו חוויה מוטורית של חוסר מסוגלות , אשר הובילה להימנעות ופחד מפעילות מוטורית כלשהי (ילד ששיחק בכדור, לא הצליח לבעוט או לתפוס כדור וילדים אחרים בגן צחקו ולעגו לו).

מהם הסיבות לקשיים בפעילויות מוטוריקה גסה ?
באופן כללי ניתן להבחין במספר קבוצות של ילדים שזקוקים לטיפולי ריפוי בעיסוק לצורך שיפור מיומנויות מוטוריות גסות כגון קפיצה, טיפוס, מיומנויות כדור ועוד.
ילדים היפוטונים – ילדים בעלי טונוס שריר נמוך בחגורת כתפים ו/או באיזורים נוספים של הגוף. ילדים אלו נוטים לגלות קושי לעמוד לאורך זמן (בלי תמיכה) או לשבת לאורך זמן על שטיח מבלי תמיכה אחורית. ילדים אלו יגלו לעיתים קשיים לדחוף את עצמם בשכיבה על הבטן על סקוטר ולהיות במנחים כנגד כוח הכובד.
ילדים עם איחור ביכולות שיווי משקל – ילדים שמתקשים לפתח יציבות ונוטים ליפול בקלות. קשיים אלו עלולים לנבוע הן מסיבות של מרכיב גוף מוטורים כמו היפוטוניה וגמישות יתר (שמפחיתים את יכולותו של הילד לייצב את גופו) , הן מתחושת גוף נמוכה (שאינה מספקת משוב תחושתי חזק לתנועה ולכן מפחיתה את היכולת לייצר תגובות שיווי משקל אדפטיביות) והן מיכולות שיווי משקל נמוכות (ממרכיב מוטורי ו/או מוחי). ישנם גם מצבים של קשיי קשב וריכוז הגוררים הנמכה ביכולות מוטוריקה גסה.
ילדים עם בעיות בתכנון מוטורי – ילדים המתקשים ללמוד תנועות ריקוד עקב קושי לתאם בין תנועות הגוף , להבין, לזכור ולהפנים  רצף התנועות.

הטיפול בקרב ילדים עם איחור או קשיים מוטורים גסים.
הטיפול מבוסס על אבחון המרכיבים המוטורים שבסיסי הקושי (טונוס נמוך, גמישות יתר, קשיי תכנון תנועה, בעיה אורתופדית בכף הרגל, העדר תחושת גוף המספקת משוב וכד') והתפקודים שבהם הילד מתקשה (טיפוס, קפיצה, משחקי כדור) . לאחר שהמטפל יודע את המרכיבים שבסיס הקושי והתפקודים שבהם נדרש לקדם את הילד, בונה המטפל (מרפאה בעיסוק, מורה לספורט טיפולי ) תוכנית טיפולית. תוכנית זאת מבוססת על עקרונות שונים הפועלים לעבר שכלול המרכיבים המוטורים בהם הילד מתקשה,תרגול מדורג של פעילויות מוטוריות באמצעות תיווך מוטורי וקוגניטיבי מותאם, תרגול בית והמלצה על חוג נלווה המשכלל יכולות מוטוריות אלו.